למה מנשקים מזוזה בכניסה וביציאה מהדלת?
- כתזכורת לשמירה ולהגנה של הקדוש ברוך הוא: על אף שאין מקורות המורים לנשק את המזוזה, המנהג החל ממקורות שהמליצו לגעת במזוזה בכל כניסה ויציאה מהבית, וזאת על מנת לזכור בכל פעם את ההגנה והשמירה של האל על הבית. משם הפך הנוהג לנישוק, ממש כמו שמנשקים את הציצית בקריאת שמע או את ספר התורה.
- ביטוי לאהבה לשם: כמו שאנחנו מנשקים את ההורים ואת הילדים הקרובים לליבנו, כך הפך המנהג של נישוק המזוזה לביטוי לאהבה אל הקדוש ברוך הוא ולביטוי לרצון להיות קרוב אליו כמה שרק אפשר.
- בכדי להרחיק רוחות רעות וכוחות שליליים מהבית: לפי חוכמת הקבלה, המזוזה מרחיקה שדים, רוחות ושאר כוחות מהבית. נהוג לנשק אותה בשביל להודות על כך ובשביל לשמור על עצמינו מאותם הכוחות הרעים.
- כדי להזכיר לכל יהודי את מהות החיים: שהיא העבודה של השם וקיום מצוות באופן קבוע במהלך החיים. ההתייחסות למזוזה בכל כניסה ויציאה, ובייחוד ביציאה מהבית לפני שאנחנו יוצאים לענייני היומיום עוזרת לכל אחד לזכור את העובדה הזאת.
- בשביל לקבל את השמירה של המזוזה: מי שמאמין ומעמיק ביסודות הדת, מבין שהמזוזה היא הרבה יותר מקלף עליו כתובות פרשיות שונות מהתורה. המזוזה היא מקור לכוח, לשמירה ולהשגחה עליונה רבת עוצמה. האקט של נישוק המזוזה למעשה מעביר מהסגולות הנפלאות הללו ומהשמירה אל האדם המנשק אותה.
למה מנשקים מזוזה-שאלות נפוצות
למה מנשקים מזוזה?
נישוק המזוזה הוא מנהג ולא מצווה. הוא מבטא את האהבה להשם כמו שמנשקים אנשים יקרים לליבנו כדי לקרב אותם אלינו. כמו כן, קיימת אמונה שהמזוזה שומרת על הבית מפני רוחות רעות וכוחות שליליים, ונישוק המזוזה ישמור עלינו מפניהם ויעביר אלינו מסגולות הכוח של המזוזה. לכן, על אף שאין בכך מצווה, מדובר במנהג שנשתרש ואומץ על ידי רבים.
על מי חלה המצווה של נישוק מזוזה?
כפי שתוכלו לקרוא במאמר אין מדובר בציווי הלכתי אלא במנהג. לכן מי שיכול ורוצה מוזמן לקיים את מנהג נישוק המזוזה אך אין בכך חובה של ממש, ודי בקביעת מזוזה כהלכתה כדי לקיים את המצווה. על כן, בזמנים בהם יש להגביר את השמירה על היגיינה ניתן לוותר על המנהג.
מתי החל המנהג של נישוק מזוזה ועל ידי מי?
מדובר במנהג של דורות אשר החל מאזכור של הרמ”א להניח יד על המזוזה כאשר נכנסים לבית או יוצאים ממנו. עושים זאת כדי להיזכר בתוכן הפסוקים של המזוזה ובמחויבות שלנו לדבר השם גם כאשר אנחנו בבית וגם כאשר אנחנו יוצאים ממנו. בברכי יוסף כתב בשם האר”י שיש גם לנשק את היד שנגעה במזוזה, ולא את המזוזה עצמה, אך כיום יש מי שנוהגים לנשק את בית המזוזה. כמו כן, יש מי שנוהגים כך בכל כניסה ויציאה מהבית, ויש מי שרואים מנהג זה שדי בו פעם אחת בבוקר ביציאה הראשונה ובעת החזרה האחרונה אל הבית.
לסיכום, אנשים רבים תוהים לעצמם למה מנשקים מזוזה. האם מדובר במנהג היסטורי? האם מדובר בציווי הלכתי שהוא חובה והאם קורים דברים למי שלא עושה זאת? ובכן, קודם כל אתם כבר מבינים שלא מדובר בחובה או בציווי הלכתי ככה שבהחלט יש זכות בחירה לכל אחד אם לעשות את זה או לא. עם זאת בהחלט מדובר במנהג נחמד שאינו מזיק ואפילו מועיל, הגורם להרבה אנשים להתחבר עוד יותר למצוות קביעת המזוזה ובאופן כללי להתקרב יותר מבחינה רוחנית אל הקדוש ברוך הוא. שימו לב שבמקרים מסוימים ישנה דווקא הנחיה שלא לנשק מזוזות, למשל כאשר ישנו נגיף מדבק שמשתולל.
נוסף לכך, כפי שתיארנו במאמר על קביעת מזוזה, חשוב מאד לזכור כי יש לבדוק את תקינותה של המזוזה אחת לכמה זמן ובפרט לשים לב לתקינות קלף המזוזה (שאין בו קרעים או חורים), לשלמות האותיות (שהן לא התקלפו, אנו נמחקו), לדרך בה המזוזה מותקנת ושהיא אינה נוטה ליפול וכן הלאה. מי שמכיר את כוחה של המזוזה ומודע היטב לסיבות מדוע אנשים רבים מנשקים אותה בכניסה וביציאה מהבית, מבין גם את החשיבות של כשרות המזוזה ואת הסכנות במזוזות שאינן כשרות.
בשורה התחתונה, כל אחד יכול להחליט אם הוא רוצה לנשק את המזוזה בכניסה וביציאה מהבית, אבל בהחלט שווה לזכור שמדובר במנהג מיוחד שעוזר לשמור על הקרבה לדת ולה’.
