הביטוי שימושא רבה הינו חיבור קצר המתייחס להלכות תפילין, שנוסח בתקופת הגאונים. תקופת הגאונים החלה בשנת ד’שמ”ט – 589 ונמשכה כ – 450 שנה, עד לפטירתו של הרב האי גאון בשנת ד’תשצ”ח – 1038. מקובל לכתוב את סיומת הביטוי באות ה או באות א. חלקים מהחיבור נלקחו על ידי הגאון – רבי אשר בן יחיאל שחי בין השנים 1250 ועד 1327, שזכה לכינוי הרא”ש. הוא נחשב לאחד מגדולי התלמוד והפוסקים, השפעתו בכל הקשור על הלכה יהודית רבה וקיימת עד עצם היום הזה. הרא”ש בסוף פסקיו על הלכות תפילין, שזכה גם לכינוי הלכות קטנות, מתייחס אל שימושא רבה בדפוסי תלמוד ובסופה של מסכת מנחות. בכתביו הוא מזכיר את הציטוט – “עתה אכתוב הלכות תפילין הנמצאים על שם גאון זכרו לברכה ונקרא שימושא רבא”. ציטוט זה מופיע גם במספר כתבי יד של הלכות גדולות כתוספת להלכות תפילין, כאשר בהמשך הדרך הביטוי תוספת להלכות תפילין השתנה במעט וכיום הוא נקרא הלכות שימושי תפילין.
מה הוא שימושא רבה?
שימושא רבה הינו חיבור קצר יחסית העוסק בהלכות תפילין המתייחס אל גאונים מתקופת הגאונים. עד היום אין יודעים בוודאות מי כתב החיבור. כן ניתן לקבוע בוודאות שמחברו חי בבבל בתקופת הגאונים, ו – כי לא מדובר בראש ישיבות בבל, שכן נמצאו בספר המקורי שגיאות שאינן מאפיינות גאון ראש ישיבה. הלכות אלו מאופיינות בחילופי גרסאות, שינויים ופרשנויות רבות, גם בתקופות של חכמים וקדמונים אחרים. אולם, ידוע כי הרא”ש שחיבר את הלכות תפילין העתיק אליהן ושילב בתוכן הלכות מתוך שימושא רבה. כיום מקובל לקרוא להלכות תפילין אלו תפילין שימושא רבה. הלכות רבות בענייני שימושא רבא בתקופות קדומים עסקו בענייני תפילין. לכן, הקשר בין תפילין לבין שימושא רבה הוא עתיק וחזק, ושני הביטויים הפכו אחד עם השנים. רבי אליעזר ממיץ מביא הלכה מספר שימושא רבה, אך קורא לו “תיקון תפילין של גאונים”.
תפילין שימושא רבה
התפילין משמשים כבר מאות שנים כתשמישי קדושה וניתן להשיג אותם בסט רגיל או סט תפילן מהודר. תפילין שנכתבו על פי הסדר שמופיע בספר שימושא רבא או רבה מכונים תפילין ד’שימושא רבא, ובמילים אחרות סדר כתיבת התפילין או זה שמשעל הכינוי שניתן להם. ספר שימושא רבה מתייחס גם אל האופן שבו מניחים את התפילין, ובאלו תפילות מקובל להניח תפילין אלה. הנוהגים להניח תפילין על פי פסיקת שימושא רבה היו נוהגים להניח אותם בעת תפילת מנחה. בעבר היו נהוגות 4 שיטות עיקריות להנחת תפילין: תפילין ד’רש”י – דעת רבנו שלמה יצחק, תפילין ד’ר”ת – דעת רבנו תם, ד’ראב”ד – דעת רבי אברהם בן דוד ודעת שימושא רבה. ישנם כיום זרמים הנוהגים להניח תפילין שונים ולעיתים גם לשלב מושגים שונים של תפילין של ראש או יד. יחד עם זאת תפילין שימושא רבה ותפילין לדעת רש”י נחשבים למקובלים ביותר ולכן מרבית המאמינים נוהגים להניח תפילין אלה או לשלב ביניהם.
חיבור השימושא רבה והתוקף ההלכתי שלו
כידוע, התפילין עשויים עור אמיתי והם מכילים קלף מהודר שבו נכתבות ארבע פרשיות חשובות מהתורה. בנוסף, הם משמשים לקיום מצוות הנחת תפילין וזאת בניגוד לשאר ההלכות שהוזכרו בספר שימושא רבה שאינן מקובלות יותר בהלכה כיום. הלכות התפילין של שימושא רבה הן בתוקף וישנם רבים המקפידים גם כיום להניח תפילין על פי שימושא רבה. המחלוקות בין השיטות להנחת תפילין נובעות בעיקר בפירושים שונים בלשון הגמרא. רבים מאלה המקפידים להניח תפילין על פי שימושא רבה, ובעיקר המחמירים שבהם, נוהגים להניח אותם בזמן תפילת מנחה.
אם אתם מעוניינים לרכוש סט תפילין מהודר, כדאי לכם להכיר את בית חב”ד כפר סבא בראשות הרב אלעד כהן. פעילותו של הרב החלה בבית חב”ד, בו התחנך וגדל. שם הוא למד את מלאכת האומנות של כתיבת סת”ם ועסק בכתיבת מזוזות מהודרות. כיום מכהן הרבה אלעד כהן כמנהל סניף חב”ד בכפר סבא ובתפקיד ראש מכון הסת”ם של אות והדר. בית חב”ד שבמקום מפעיל חנות אינטרנט מובילה למכירת תשמישי קדושה מקוריים, כשרים ומהודרים על פי ההלכה. בחנות תוכלו למצוא מגוון מזוזות, סטים של תפילין מהודרים ותשמישי קדושה ברמה הגבוהה ביותר, שנכתבו על ידי סופר סת”ם ירא שמים ובעל הסמכה רשמית בתחום.