פסח בפתח ואיתו כל ההכנות והתכנונים. זהו חג חשוב לעם היהודי, אחד משלושת הרגלים וגם סמל האביב, החופש, האמונה וגם כמובן, הניקיון. לכבוד חג הפסח המתקרב ובא, הכנו עבורכם מדריך מלא ומפורט לכל מנהגי החג, ההכנות הנדרשות ומהלך סעודת ליל הסדר.
מהו חג הפסח?
פסח הוא החג הראשון מבין שלושת הרגלים, הנחגג מידי שנה מט”ו בניסן ועד כ”א בניסן. היום הראשון והאחרון (שביעי של פסח) של פסח נחשבים ל”יום טוב”, כאשר יתר הימים שביניהם נקראים “חול המועד” והם אינם נחשבים כשבת אלא כימים שבהם המלאכה מותרת. לאורך כל ימי החג (7 ימים) אוכלים מצה וחל איסור על אכילה ובעלות על חמץ.
המקור לחג הפסח
חג פסח מציין את צאת ישראל מעבדות לחירות, לאחר שהוחזקו בני ישראל כעבדים במצרים ושוחררו אחרי שהוטלה מכת בכורות. מקורו של שם החג מצוי בפסוק כ”ז, בפרק י”ב, ספר שמות: “וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה’, אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל”. בנוסף לדברי חז”ל, יומו האחרון של החג מציין את קריעת ים סוף.
ההכנות לקראת פסח
פסח נחשב לחג גדול ומשמעותי הן מבחינה דתית-מסורתית והן בתרבות הישראלית. אז מהם מנהגי החג המרכזיים:
ניקיון הבית מחמץ
“ניקיון פסח” על כל ההטיות שלו, נחשב לאחד הביטויים המזוהים ביותר עם החג וכוונתו היא לניקיון יסודי של הבית מא’ ועד ת’, על כל חלקיו. הניקיון לקראת החג נערך מבעוד מועד, בדרך כלל כשלושה שבועות לפני ערב ליל הסדר.
גם ניקיון הבית כשלעצמו כולל כמה וכמה הכנות מיוחדות, ביניהן צביעה מחודשת של קירות הבית, פינוי רהיטים, חפצים ובגדים שכבר אין בהם צורך והגעה לכל הפינות הקטנטנות ברחבי הבית, בהן עשויים להימצא פירורי חמץ אסורים בעת החג.
הכשרת כלים
כלי האוכל והבישול “צוברים” חלקיקי מזון, שנפלטים בשימוש הבא אל תוך התבשיל. מסיבה זו נהוג לבצע הכשרת כלים (נקראת גם: הגעלת כלים) שתאפשר בהם שימוש בחג הפסח נטול החמץ.
מי שאיננו מעוניין לבצע את הכשרת הכלים, רשאי כמובן להשתמש בסט ייעודי לפסח ורבים בוחרים כיום באפשרות זו.
הכשרת הכלים עצמה מתרחשת על ידי תנאים קפדניים וביניהם השרייה במים רותחים והוצאת הכלי מיד אל כלי שבו יש מים קרים (מיועד לכלי בישול בהם החמץ שהה עם נוזלים); ליבון באש או רכישה של תבניות חד פעמיות (לתבניות אפייה, רשתות ושיפודי מתכת בהם היה חמץ ללא נוזלים); הגעלה במים רותחים במשך 3 ימים עם החלפת המים הרותחים כל יממה (לכלים שבהם היו בירה או חיטה) ועוד.
קמחא דפסחא – עזרה לנזקקים
אחד המנהגים המזוהים ביותר עם החג נחשב גם מבין העתיקים ביותר, שעבר במסורת ארוכת שנים מדור לדור ואף נזכר בספרי ההלכה. קמחא דפסחא מתייחס למגבית מיוחדת הנערכת לטובת משפחות נזקקות שידן אינן משגת כדי לעבור בכבוד את ימי החג.
המילה “קמחא” בארמית פירושה קמח, כך שהמשמעות היא לדאוג שלכל היהודים תהיה דרך לקיים את מצוות אכילת מצה ולקבל מענה לצרכי החג. על פי רוב, נערך המנהג באמצעות איסוף וחלוקה של סלי מזון, או על ידי שוברי רכישה בחנויות שונות.
בדיקת חמץ
ההלכה מצביעה על תהליך מקובל הכולל שלושה שלבים לטיפול בחמץ לקראת פסח: בדיקת חמץ, ביטול חמץ וביעור חמץ. טקס הבדיקה דורש בפועל חמץ, כך שנהוג להניח 10 פרוסות לחם עטופות בנייר ברחבי הבית ולאפשר לבודק לחפשן באמצעות נר בודד וכשר (בעל פתיל יחיד בלבד כמו נר שעווה) או לחילופין נר חשמלי או פנס. במהלך הבדיקה אורות הבית יכולים להישאר דלוקים.
הבדיקה תתרחש בסבלנות וקפדנות כלפי כל חור, סדק ופינה ברחבי הבית. יש לבדוק את המקרר, הארונות, המרפסות, חדרי המדרגות וכל מקום נוסף שעשויים להימצא בו שאריות מאכל, כמו מתחת למיטות הילדים.
בדיקת חמץ הינה בדיקה מחייבת גם כלפי כלי תחבורה ציבורית, בתי כנסת ובתי מדרש. מקומות הפטורים מכך הם חדר לאיסוף ומכירת חמץ טרם החג וספרים.
ביעור חמץ
לאחר בדיקת הלילה יש לבצע את השלב השני הכולל ביטול חמץ ובו יש להקריא את נוסח הביטול: “”כל חמירא דאיכא ברשותי, דלא חזיתה ודלא ביערתה, ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא” (“כל חמץ ושאור שישנו ברשותי שלא ראיתיו ולא ביערתיו, יתבטל ויהיה כעפר הארץ”) – יש לחזור על הנוסח שלוש פעמים.
כעת לשלב ביעור חמץ, המתקיים בבוקר שלפני ליל הסדר. מדובר במצוות השמדת החמץ, המתרחשת בדרך כלל בשריפה אך לפעמים גם בפירור לתוך כלי מים. את הביעור מבצעים בסיום השעה החמישית מתחילת היום, בדרך כלל בשעות זמניות מדויקות שנקבעות מידי שנה במיוחד.
בעת הביעור יש להקריא את הנוסח המתאים: “כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי, דחזיתיה ודלא חזיתיה, דבערתיה ודלא בערתיה, לבטיל ולהוי הפקר כעפרא דארעא” (“כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שביערתיו ושלא ביערתיו, יבטל ויהא הפקר כעפר הארץ”).
מכירת חמץ
ההלכה מורה על איסור להחזיק חמץ לאורך חג הפסח ולכן המעשה המקובל יהיה למכור אותו לגוי טרם כניסת החג. במכירת חמץ, הוא עדיין ממשיך להימצא בתוך הבית או בית העסק, אך כעת הבעלים שלו איננו יהודי כך שהוא איננו עובר על איסור ההלכה החמור: “בל יראה ובל ימצא” (איסור זה נגזר מהאמור בתורה: “ולא יראה לך חמץ”).
תהליך המכירה פשוט ונוח מאוד, מתרחש בקצרה פיזית בבית הכנסת, אצל הרב, בבית חב”ד ואפילו באתרי אינטרנט שונים. יש לחתום על טופס הרשאה הממנה רב לביצוע פעולת מכירת החמץ, הרב פונה אל הגוי ביום המכירה עם פירוט המוצרים הנמכרים, הגוי חותם ומשלם בעבורו סכום מסוים וכעת החמץ פטור. בסיום החג, הסכום יוחזר והחמץ ישוב להיות בבעלות יהודית.
את מכירת החמץ ניתן לבצע עד חצות, ביום שבו חל ערב פסח. כך למשל, אם פסח 2022 חל בתאריך 15.4.22, אזי ניתן יהיה להשלים את מכירת החמץ עד לתאריך 14.4.22 בשעה 23:59.
מהו ליל הסדר?
ליל הסדר מכיל בתוכו את כל המצוות המתקיימות בסעודת ערב חג הפסח. מצוות אלה ייחודיות ללילה זה בלבד וכוללות אכילת מצה, סיפור ביציאת מצרים, שתיית 4 כוסות, מניית ארבע קושיות ועוד.
עריכת הסדר מתרחשת בתהליך קבוע על ידי 15 סימנים שעל פניהם נפרש ערב החג:
קדש – עריכת קידוש ושתיית כוס ראשונה מארבע כוסות.
ורחץ – נטילת ידיים ללא ברכה, לפני אכילת הכרפס.
כרפס – כעת יש לאכול ירק טבול במשקה לפני קריאת ההגדה כמו סלרי, מלפפון או תפוח אדמה. לפני אכילתו יש לברך בבורא פרי האדמה ובברכה זו לפטור מברכה נוספת בשלב אכילת המרור שתתרחש מאוחר יותר.
יחץ – עורך הסדר חוצה כעת את המצה האמצעית מתוך השלוש המונחות לפניו. החלק הגדול יותר מהשניים נשמר לאפיקומן והקטן מוכנס בין שתי המצות השלמות.
מגיד – כעת תתקיים מצוות “והגדת” המתייחסת לסיפור יציאת מצריים, בה ההורים מספרים בהגדה לילדיהם. ההגדה נפרשת על פני סדר קריאה קבוע ובתוכה התייחסות לשאלות “מה נשתנה” על תשובותיהם. לאחר השאלות נאמרות התשובות המגוללות את שלבי יציאת בני ישראל ממצרים.
רחצה – לפני אכילת המצה נוטלים ידיים בברכה.
מוציא – יש ליטול את שלוש המצות בקערה ולברך את ברכת “המוציא”.
מצה – אוכלים כעת את המצה בהסבה על פי מצוות “בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת”. זוהי הפעם הראשונה מתוך שלוש שבה ייאכל מהמצה. (השנייה מתרחשת בכורך והשלישית באפיקומן).
מרור – נוטלים כזית מרור, מברכים וטובלים אותו בחרוסת ללא הסבה.
כורך – כורכים כזית מרור טבול בחרוסת בתוך כזית מצה ואוכלים בהסבה.
שולחן עורך – כעת הגיע זמן הסעודה עצמה וראוי שהיא תהיה מכובדת, אך לא עמוסה מידי בשל אכילת האפיקומן בסיום הסעודה ובשל המשך הארוחה בשלב אמירת ההלל והפיוטים.
צפון – אוכלים כזית מהמצה החצויה מתחילת הסדר (האפיקומן). כעת מבחינת הלכות ליל הסדר, אין לאכול דבר נוסף עד השינה כדי שטעם המצה יישאר בפה. מותר לשתות מים.
ברך – בסיום אכילת האפיקומן מברכים בברכת המזון ושותים כוס שלישית.
הלל – מוזגים כוס רביעית ואומרים את המשפט: “שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמוּ. שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ, וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִׂיגֵם. תִּרְדֹף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי ה'”. נהוג לפתוח בשלב זה את הדלת כדי לשקף חוסר מורא משונאינו והדבר יזמן את המשיח. לאחר מכן אומרים את ההלל בחלקו השני, לאחר שהחלק הראשון התרחש ב”מגיד”.
נרצה – החלק המסכם של ליל הסדר שמור לפיוטים כמו “אחד מי יודע” ו”חד גדיא”.
מנהגי ליל הסדר
מלבד חלקי ליל הסדר, נפוצים מנהגים שונים לאורך הערב:
הדלקת נרות פסח
הדלקת נרות באמצעות פמוטים חגיגיים לשבת ולחג מתרחשת באופן הבא:
לערב חג בכל ימות השבוע – מדליקים את הנרות לאחר השקיעה ומאש קיימת.
לערב חג ביום שישי – יש להדליק לפני השקיעה.
לערב חג במוצאי שבת – יש להדליק לאחר צאת השבת מאש קיימת.
להלן ברכת הדלקת הנרות ברגלים היהודים:
“ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום טוב”.
“ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם, שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.”
קידוש
גם במהלך חגי שלושת הרגלים, נהוג להתחיל את ערב החג בעריכת קידוש בו יש לברך באמצעות גביע קידוש גדוש עד ספו ביין.
“והגדת לבנך” – קריאת ההגדה וסיפור יציאת מצרים
על פי המנהג: “כל המרבה לספר ביציאת מצרים – הרי זה משובח” ועל כן נהוג לספר ולחזור על סיפור יציאת מצרים למען נזכור את שעברו אבותינו בארץ מצרים.
אכילת מצה שמורה
מצה שמורה היא מצה אפויה מקמח שנותר מחימוץ לצורך קיום המצווה. חובת שמירת הקמח הלכה למעשה, אמורה להתרחש משעת קצירה, כלומר כל עוד החיטה מחוברת לקרקע כך שהיא לא תחמיץ גם אם תירטב.
יחד עם זאת, יש שיטות נוספות המתייחסות לשעת טחינה, כלומר קימוץ שהגיע לטחינה או משעת לישה, כלומר קימוץ שהגיע עד שלב הלישה ולא לאחריו.
מנהגים במהלך חג הפסח
מנהגי החג שונים ומגוונים ונובעים לא פעם ממנהגים פנימיים של תרבויות שונות. המנהג הנפוץ הוא איסור אכילת הקטניות הנהוג בקרב עדות אשכנז, במסגרתו גם מאכלים כמו אורז נחשבים לחמץ. מנהגים נוספים הם אכילת מצה שרויה בה נהוג במגזר החסידי או ההצלפות בבצל ירוק המתרחשים בקרב יוצאי פרס.
ומה אחר כך? על ספירת העומר
ספירת העומר היא תקופה בת חמישים ימים הנמשכת מסוף חג הפסח ועד חג השבועות, בו התרחש גם מעמד מתן התורה בהר סיני. ספירת העומר מסמלת גם את התבואה המבשילה בתקופה זו ומתעתדת לקצירה. הספירה מתקשרת גם לממד רוחני יותר, במסגרתו יש לשמוח באדמת ישראל, במעבר המיוחד מאוסף יחידים לאומה הזכאית לתורה ובזכות לבנות עולם של חופש, מידות והלכה.
אז מה לסיכום?
חג הפסח מבשר את פתחה של תקופה מיוחדת מאוד ביהדות ובתרבות הישראלית ומכיל מגוון גדול ונרחב של מצוות, מנהגים והלכות – כולם פורטו כאן בהרחבה, כדי שגם אתם תוכלו לחגוג השנה חג אביב שמח וכשר.
