שלושת הרגלים הם חגים חשובים בהחלט בלוח השנה היהודי, בהם יש נוסח קידוש מיוחד. רבים חושבים שיש הבדל מהותי בין קידוש לסוכות, קידוש לפסח וקידוש לשבועות, אבל האמת היא שמדובר על נוסחים דומים למדי עם שינויים קלים. אנו רוצים לעשות סדר ולהסביר בדיוק מה מברכים, באיזה חג ובאיזה עיתוי, אבל קודם כל, כמה מילים על שלושת הרגלים.
מהם שלושת הרגלים?
שלושת הרגלים הם שלושה חגים הנהוגים מתקופת המקרא, בהם על פי המסורת, כאשר בית המקדש היה קיים, מצווה היה לעלות אליו לרגל. החגים האמורים הם חג הפסח, חג סוכות וכן חג השבועות. מלבד מצוות העלייה לרגל התורה מצווה על עוד שתי מצוות חשובות והן לחגוג ולציין את החגים הללו ולשמוח בהם. בימי חז”ל ובתקופת העלייה לבית המקדש, פירוש הדברים הללו היה שיש להקריב קורבנות מסוימים עת העלייה לרגל לבית המקדש – קורבן הראייה, קורבן החגיגה וקורבן שלמי שמחה.
כיום, מפני שבית המקדש כבר לא קיים ולא ניתן להקריב קורבנות ולאכול את בשרם, עיקר מצוות השמחה הוא על ידי שתיית יין. כעת, בואו נדבר על נוסח קידוש לשלוש רגלים.
נוסח קידוש לשלושת הרגלים
שימו לב כי נוסח הקידוש לשלושת הרגלים הוא פחות או יותר אחיד, עם שינויים קטנים בהתאם למועדי הקידוש ובהתאם לכל חג. ניתן תמיד להשתמש במדריך הזה אם אתם לא בטוחים מהי התפילה הנכונה שיש לומר.
קידוש הערב לשלושת הרגלים:
כאשר חל יום טוב (כלומר, ערב החג של אחד הרגלים) בערב שבת, מתחילים עם המשפט הבא בלחישה: “וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בקֶר”
מרימים את כוס הקידוש וממשיכים.
“יום הַשִּׁשִּׁי:
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:
וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשה:
וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשה:
וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אותו כִי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשות”.
כאשר חל יום טוב ביום חול מתחילים כך:
“סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּותַי:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּורֵא פְּרִי הַגָּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרומְמָנוּ מִכָּל לָשׁון וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ ה’ אֱלהֵינוּ בְּאַהֲבָה (לשבת שַׁבָּתות לִמְנוּחָה וּ)מועֲדִים לְשמְחָה. חַגִּים וּזְמַנִּים לְששון. אֶת יום (לשבת הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יום)”:
כעת, מוסיפים את המשפט המתאים לפי כל חג:
- “פסח: חַג הַמַּצּות הַזֶּה. זְמַן חֵרוּתֵנוּ”
- “שבועות: חַג הַשָׁבוּעות הַזֶּה. זְמַן מַתַּן תּורָתֵינוּ:”
- “לסוכות – חַג הַסֻּכּות הַזֶּה. זְמַן שמְחָתֵנוּ:”
- “לשמ”ע ולש”ת – שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הַזֶּה. זְמַן שמְחָתֵנוּ”
- “(לשבת בְּאַהֲבָה) מִקְרָא קדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאותָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים. (לשבת וְשַׁבָּת) וּמועֲדֵי קָדְשֶׁךָ (לשבת בְּאַהֲבָה וּבְרָצון) בְּשמְחָה וּבְששון הִנְחַלְתָּנוּ”
- בָּרוּךְ אַתָּה ה’. מְקַדֵּשׁ (לשבת הַשַּׁבָּת וְ) יִשרָאֵל וְהַזְּמַנִּים”
בלילה הראשון של סוכות אומרים תחילה לישב בסוכה ולאחר מכן ברכת שהחיינו.
“בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה”.
“בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו. וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה”.
כאשר חל יום טוב במוצאי שבת מקדשין לפי סדר יקנה”ז (יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן):
“בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. בּורֵא מְאורֵי הָאֵשׁ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְחול. בֵּין אור לְחשֶׁךְ. בֵּין יִשרָאֵל לָעַמִּים. בֵּין יום הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יום טוב הִבְדַּלְתָּ. וְאֶת יום הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’. הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְקדֶשׁ”
קידוש הבוקר למועדים:
קידוש לשבת:
“אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשות חֲפָצֶךָ בְּיום קָדְשִׁי. וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת ענֶג לִקְדושׁ ה’ מְכֻבָּד. וְכִבַּדְתּו מֵעֲשות דְּרָכֶיךָ מִמְּצוא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר:
אָז תִּתְעַנַּג עַל ה’ וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ. וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקב אָבִיךָ. כִּי פִּי ה’ דִּבֵּר”
וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת. לַעֲשות אֶת הַשַּׁבָּת לְדרתָם בְּרִית עולָם:
בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשרָאֵל אות הִיא לְעולָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשה ה’ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. וּבַיּום הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ:
זָכור אֶת יום הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁו. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוד וְעָשיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ:
וְיום הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לה’ אֱלהֶיךָ לא תַעֲשה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:
כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשה ה’ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּום הַשְּׁבִיעִי:
עַל כֵּן בֵּרַךְ ה’ אֶת יום הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ”.
קידוש לר”ה: “תִּקְעוּ בַחדֶשׁ שׁופָר בַּכֶּסֶה לְיום חַגֵּנוּ כִּי חק לְיִשרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלהֵי יַעֲקב”.
לשלושת הרגלים: “אֵלֶּה מועֲדֵי ה’ מִקְרָאֵי קדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אתָם בְּמועֲדָם: וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶת מועֲדֵי ה’ אֶל בְּנֵי יִשרָאֵל”.
על היין: “סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּותַי: בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּורֵא פְּרִי הַגָּפֶן”.
* כאשר מקדשים בסוכה מברכים כאן לישב בסוכה: “בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה”.
לסיכום
כפי שאתם יכולים לראות, בגדול מדובר על נוסחים די דומים עם שינויים קלים. עם זאת חשוב להבחין בין הדקויות במועדים השונים (למשל כאשר החג יוצא על ערב שבת או דווקא במוצאי שבת) ואתם בהחלט מוזמנים להיעזר במדריך הזה לקראת החג כדי לרענן את זכרונכם. מאחלים חג שמח וחגיגי במיוחד!
